<h1>ארחות חיים הלכ' ערבי פסחים ושאר ימים טובים סימנים ב'—ד'</h1>
<h2>דף יח:</h2>
וכתב תורת המנהגות יש על כל אדם לעשות חומרי מקום שיצא משם אם דעתו לחזור משום אל תטוש תורת אמך ואם אין דעתו לחזור הרי הוא כאנשי המקום שהלך לשם בין לקולא בין לחומרא ואם דעתו לענין חומרי המקו' שהלך לשם אם אינם בני תורה אין להתירו בפניהם מפני המחלוקת אבל נוהג הוא היתר בינו לבין עצמו ואם הם בני תורה נוהג ההיתר אפי' בפניהם וכל זה בדבר היודע בודאי שהוא מותר אבל הם נהגו בהם איסור אבל אם הוא דבר שמנהגו בטעות מתירין אותו בפניהם בכל ענין ואין לחוש לאותו מנהג. כתב הר"ם נ"ע אדם שנהג איסור בדבר מחמת חומרא ויודע שמותר ואינו תלמיד חכם אלא מבני המדינה אי אתה רשאי להתירו בפניו ואם נאנס מלקיים צריך ג' הדיוטות להתירו כמו נדר מפי הרב ר' יהודה הכהן ז"ל אבל אם הנהיג איסור מחמת טעות שסבור שאסור הוא והוא מותר מתירין לו ואפי' בפניו במקום שנהגו עכ"ל. ירושלמי ר' אלעזר בשם ר' בון אומר כל דבר שאינו יודע בו שמותר וטעה בו באיסור ונשאל מתירין לו. ידע בו שמותר ונהג בו איסור ונשאל אין מתירין לו.
